בשנת 2011 החלה מחאה ציבורית בקנה מידה רחב נגד יוקר המחיה. מחאה זו השתקפה גם בשרשרת של בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד מונופולים בעילה של מחיר מופרז. הטענה היא שכאשר מונופול מנצל את כוחו המונופוליסטי על-מנת לגבות מחיר מופרז קמה נגדו עילת תביעה. הסעד בגין העילה הוא השבה של אותו חלק במחיר שהוא מופרז. מונופולים שנגדם הוגשו בקשות טענות שלא קיימת עילה מוכרת בדין בגין מכירת מוצרים במחיר יקר, שכן בית המשפט אינו יכול לקבוע אם אכן מדובר במחיר יקר. עוד נטען על ידי המונופולים שבית המשפט אינו המוסד המתאים לקביעת המחיר ההוגן. אולם בשורה של החלטות שהתקבלו על ידי שופטים בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז (בלוד) נפסק שהדין הישראלי מכיר בעילה של ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי לשם גביית מחיר מופרז. באחת ההחלטות האלה אושרה הגשת תובענה ייצוגית בגין מחירו המופרז של קוקה-קולה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. עד מועד כתיבת שורות אלה טרם נתקבלה החלטת בית המשפט העליון בערעור. ההחלטה צפויה לקבוע את היקפה ויסודותיה של עילת מחיר מופרז כמו גם את הדרך להוכיח את עצם קיומה בפני בית המשפט. באמצעות המשרד הוגשה תובענה נגד תנובה בגין גביית מחיר מופרז עבור שמנת חמוצה הנמכרת באריזה קטנה. בית המשפט הורה על עיכוב התביעה עד להחלטת בית המשפט העליון בעניין קוקה קולה. לעיון בבקשת האישור לחצו כאן.